כשניהלתי צוותים בהיי־טק, היו לא מעט ישיבות שבהן דיון ענייני הפך מהר מאוד לוויכוח, ומשם להאשמות. ברגעים כאלה הייתי עוצר ואומר:
"עזבו את האשמה. אם חייבים מישהו – אז אני אשם. עכשיו כשמצאנו מי אשם, בואו נפסיק עם ההאשמות ונחפש פתרון."
במקום שבו כולם רוצים להוציא קיטור ולשחרר אחריות – האשמה נראית כפורקן מהיר. אבל היא לא מקדמת, היא רק נועלת את שני הצדדים בעמדתם ומסתירה מאחוריה את אי ההסכמות האמיתיות ואיתן את הדרך לפיתרון.
וזה נכון לא רק בחדרי ישיבות. גם בזוגיות.
כמה פעמים מצאנו את עצמנו מתווכחים, וכל מה שאנחנו מנסים זה להוכיח מי התחיל או במי האשמה?
אבל בדיוק ברגע הזה, שבו כל אחד מרים מגן ומפנה אצבע – אנחנו מפספסים את מה שבאמת חשוב: להבין את הכאב, את הצורך, ולמצוא דרך קדימה.
וכאן נכנסת הבחנה חשובה: בעברית יש לנו רק מילה אחת – אחריות – אבל באנגלית קיימות שתי מילים שונות:
הראשונה Responsibility – האחריות שלי כלפי התפקיד שלי, מה שאני לוקח על עצמי מבחירה.
והשניה Accountability – האחריות שלי לתת דין וחשבון, לעמוד מאחורי התוצאות, גם אם הן לא היו מושלמות.
מאחורי המילה Accountability יושבת חשבון, מישהו צריך לשלם ולתת דין וחשבון. ולכן אם אני מעביר את החשבון כולה אליך, אני מנקה את עצמי מהחשבון. כשאני מאשים את האחר, אני מוריד את החלק שלי באי ההסכמה, או בתוצאה שלא רציתי.
מאחורי המילה Responsibility עומדת היכולת שלי להשפיע, לקחת חלק פעיל בסיטואציה. לבחור את התגובה שתאפשר תוצאה אחרת.
האמת שבכל סיטואציה, כמעט, בחיים, יש לנו יכולת השפעה. כשאנחנו עוסקים רק במי ישלם את החשבון, אנחנו מוותרים על החלק שלנו, לא רק בתשלום, אלא גם על ההשפעה על התוצאה.
בזוגיות בריאה, פחות חשוב "מי אשם". יותר חשוב מה לומדים מזה ואיך הופכים את זה לדלק לשינוי.
איפה המקום שלי ליצור את התנועה בכיוון שיביא לתוצאה אחרת.
כשאנחנו מצליחים לשחרר את ההאשמה, אהחנו פתוחים לשאול שאלות כמו:
מה אני מרגיש?
מה האחר/ת צריכים ממני עכשיו?
מה יעזור לנו לצאת מזה יחד ומחוזקים?
מה החלק שאני יכול לקחת כדי לנוע קדימה?
כשאני הופך את סימני הקריאה לסימני שאלה הדיון מפסיק להיות קרב צדק, והופך להיות תהליך למידה וצמיחה משותף.
אשמה סוגרת. אחריות פותחת.
וזה ההבדל בין להיתקע בלופ מתסכל – לבין להפוך קונפליקט להזדמנות לקרבה.
מוזמנים ומוזמנות לכתוב בתגובות על הדרך שלכם לצאת מהלופ.
* גולוי נאות: זו התמונה שבחר צ'אטי כשביקשתי תמונה שמתאימה לסיטואציה של כעס והאשמה בתוך זוגיות. נראה מאוד קיצוני, אבל האם לא פגשנו כאלו סיטואציות גם בזוגיויות שהינו בהן?!
