בתקופה האחרונה אני פוגש, במקומות רבים ומפתיעים, את הצללים שלי.
פחדים, חוסר ביטחון, כעס, כאב, רצון בשליטה,
קינאה ועוד איזורים מוצלים בי, עולים,
בחיים בכלל ובזוגיות בפרט.
ככל שאני מעמיק במסע למודעות,
דרך מיניות מודעת וטנטרה, כך מופיעים להם
יותר ויותר צללים שבעבר הדחקתי ולא נתתי
להם מקום.
המסע את המודעות נקרא לרוב גם מסע אל ההארה.
רבים חושבים שאדם מואר הוא כזה שאין בו
צדדים אפלים. אדם שהוא כולו טוב.
יש בזה מן האמת, אבל הסיבה שאדם מואר
אין בו צדדים אפלים, היא לא העובדה שאין בו
את כל הצדדים שציינתי קודם - פחד, כעס,
כאב, חוסר ביטחון, קינאה ועוד…
הסיבה האמיתית היא שהוא לא משאיר אותם בצל,
אלא מקבל גם את כל אלו כחלק ממנו.
האמת היא אין רע באף אחד מאלו.
חלקם אולי יוצרים לנו תחושה לא נוחה בגוף,
או מחברים אותנו לזיכרון של חויות עבר,
אבל בכל אחד מאלו יש דבר מה שנועד
לשרת אותנו.
גם בתוך זוגיות, ואולי בפרט בתוך זוגיות,
יש צדדים אפלים - קונפליקטים, כעס, עמותים,
חוסר הסכמה, כאב, קינאה ו…
כאשר אנחנו לא מאפשרים לצללים הללו מקום,
אנחנו מונעים מאיתנו ומהזוגיות להיות שלמה ומלאה.
כאשר יש צדדים טובים ורעים בזוגיות,
אנחנו נמצאים בתוך זוגיות ששופטת את עצמה
ולא מקבלת אותה כפי שהיא ואותנו כפי שאנחנו.
אחת הדרכים המועילות ביותר להביא את הצדדים
האפלים אל האור, היא לשים אותם על השולחן.
לדבר עליהם ולעבד אותם, ללא שיפוט, ללא רצון
שיעלמו או פנטזיה שלא היו מגיעים כלל לחיינו.
איזה צללים אתם פוגשים בזוגיות שלכם?
האם אתם נותנים להם מקום, או נמנעים
ומדחיקים אותם?
אם גם אתם נתקלים בצדדים אפלים בתוך הזוגיות
ורוצים ללמוד איך לתת להם מקום,
בלי לאבד אתכם או את הזוגיות, הגיע הזמן שנדבר.
לכל אחד ואחת מאיתנו יש את הצללים האלו.
החלקים שבנו שכל כך היינו רוצים לא לפגוש.
