גודל כן קובע.
כגבר אני יכול לומר בוודאות די גדולה כי
הקלישאה שאמרת שהגודל לא קובע איננה נכונה.
לא, אני לא מדבר על ההקשר שרובינו עושים בין
גודל איבר המין (הלינגאם) לרמת ההנאה
ואיכות חיי המין שלנו ושל האישה שאיתנו.
בנושא הזה, דווקא יש נשים רבות שאיבר גדול
יכול להכאיב להן ולא מעט גברים בעלי איבר
ממוצע או קטן מהמוצע שידעו לענג אישה
לא פחות מאשר גברים עם איבר גדול מהממוצע.
אך הגודל כן קובע אצל גברים רבים
בתחושת הערך העצמי.
אין מה לעשות, אנחנו הגברים, עסוקים בהשוואה.
לצד הזכרי הדומיננטי אצל רוב הגברים,
יש רצון להוכיח - להיות גבר אלפא, כובש, חזק.
להיות הזכר טוב ביותר.
ככאלו אנחנו, או חלק גדול מאיתנו, משווים.
אנחנו משווים את הגודל, את כמות הפעמים
שבת הזוג שלנו מגיעה לאורגזמה,
את רמת ההנאה שלה וגם את מספר הפעמים
שגמרנו או את פרק הזמן שהצלחנו "להחזיק מעמד".
כן, כאלו אנחנו, גם אם ננסה לשנות זאת.
אלא, שבעודנו עסוקים בלהביס, לנצח ולהיות הכי
טובים, אנחנו מפסדים את המיומנות הכי חשובה
במעשה האהבה - נוכחות.
העיסוק במטרה ובהשוואה תוך כדי מעשה האהבה,
לא מאפשר לנו להיות קשובים לנו ולבת הזוג,
להרגיש את הגוף ואת האנרגיה שנוצרת בתוך
החיבור המיני.
אחד הגורמים העיקריים לשפיכה מוקדמת או
שפיכה מאוחרת ולעיתים גם לקושי בשמירה
או הגעה לזיקפה, הוא ניתוק מהתחושות בגוף.
ניתוק אשר מגיע מתוך העיסוק הרב במיינד תוך כדי
מעשה האהבה.
"האם אני מספיק?",
"רק שלא אגמור",
"האם היא כבר גמרה?"
ועוד אינסוף שאלות שאנחנו עסוקים בהם,
במקום להיות נוכחים בגוף ובמה שקורה ברגע הזה.
אחת הטכניקות, מעולם המיניות המודעת והטנטרה,
אשר עוזרת להרפות מהמחשבות הללו, היא הנשימה.
נשימה טנטרית היא נשימה מדיטטיבית מהפה.
זו נשימה עמוקה ואיטית היורדת לאורך הבטן
עד למרכז המיניות שלנו ועולה דרך הגב עד
לצוואר ושוב יורדת מטה.
תירגול של נשימה כזו לאורך זמן ותוך כדי
מעשה האהבה מאפשר למיינד להיעלם, מחזירה
אותנו לתחושות הגוף, מפזרת את האנרגיה המינית בגוף ומאפשרת להיות נוכחים יותר בכאן ובעכשיו.
כאשר אנחנו בנוכחות, ולא בתחרות ושפיטה עצמית,
היכולת שלנו להשפיע ולשלוט בקצב, בתחושה ובמעשה האהבה עצמו מתגברת, העונג גדל
ואיתו החיבור לעצמינו ולבת הזוג, המיומנות
והביטחון העצמי.
רוצים להכיר עוד טכניקות שיעזרו
לכם להיות מיומנים יותר ונוכחים יותר
דברו איתי
