הכל עניין של יחסי גומלין. או שלא...

כל שאני "משקיע" יותר בבן/בת הזוג, אני חש שיש בי רצון ליותר תשומת לב, אהבה, הערכה או להשקעה בחזרה מצידו או מצידה.ואז את מכינה אוכל ומצפה שהוא יהיה רגוע, או שאתה מביא פרחים ומצפה שיבוא לה...

היום הבנתי משהו חדש על הקשר שבין הקמת עסק, או בניית קריירה לבין מערכת יחסים זוגית,ההתנהלות בה ובניית ציפיות. גם בעבודה שלי כשכיר בהיי-טק וגם בתקופה של מעל ל 12 שנה, בה אני עוסק במה שאני עוסק - בליווי של א.נשים וזוגות, גיליתי שככל שאני משקיע ולוחץ יותר לכיוון תוצאה מסויימת,נאמר, משווק בכמות גדולה כדי להגיע לכמות מסויימת של משתתפים בסדנה. או בהיי-טק, משקיע הרבה שעות כדי לסיים את ההגשה ללקוח בזמן. ככל שאני עושה זאת, כך הציפיה שלי מהצד השני להדדיות גדלה.

כך לדוגמא, כאשר אני משקיע שעות רבות אני מצפה מהמעסיק שיעריך זאת ויתן לי דבר מה, נגיד בונוס, או מילה טובה בתמורה. או כאשר אני משווק בהרבה כוח אני מצפה מהלקוחות שיבואו יותר ושימלאו את הסדנה...

גם בזוגיות קורה דבר מאוד דומה. ככל שאני "משקיע" יותר בבן/בת הזוג, אני חש שיש בי רצון ליותר תשומת לב, אהבה, הערכה או להשקעה בחזרה מצידו או מצידה. ואז את מכינה אוכל ומצפה שהוא יהיה רגוע, או שאתה מביא פרחים ומצפה שיבוא לה... הוא שוטף את הכלים ומצפה שתשבי לידו על הספה והיא נותנת לך חיבוק ומצפה שתפסיק ללחוץ.

יש עשרות דוגמאות כאלו, שבהן אנחנו עושים משהו ומצפים לתגובה תואמת מהצד השני. אבל האם זה הוגן? האם הוגן עבורנו לעשות משהו שאיננו רוצים, רק על מנת לרצות את הצד השני ובכדי שיגיב בצורה מסוימת?

האם זה הוגן כלפי הצד השני שאנחנו שמים עליו ציפיות לתמורה בלי לבדוק אם הוא מוכן לה או בכלל רוצה את העשיה שלנו מלכתחילה? יותר מכך. כאשר אנחנו לא פועלים מתוך הרצון הפנימי שלנו, אנחנו בחוסר אותנטיות. לכן פעמים רבות נחווה אי שקט בזמן העשיהואכזבה מהתגובה כאשר לא תאמה את ציפיותנו.אך גם אם תגובת הצד השני תהיה כמצופה, הרי בוודאי נעדיף כי היא תעשה מתוך הרצון הפנימי שלו או שלה ולא רק על מנת לענות על ציפיותנו.

אז מה אפשר לעשות? הקשבה ותקשורת. הקשבה פנימה למה נכון ומתאים לי לעשות, ללא תלות בתגובת הצד השני. כאשר אני פועל מתוך הרצון הפנימי שלי ומתוך כוונה טובה, ללא כוונה לפגוע באחר, הבחירה שלי היא אותנטית, וככזו היא מאפשרת לי להרפות מהציפיות מהאחר ועדיין להרגיש שלם וטוב עם העשיה שלי.

תיקשור של הרצון או הצורך שלי מהאחר נותן לתת לבן או בת הזוג הזדמנות להיות מודעים לרצון ולצורך שלי ובכך מאפשר להם לעשות בחירה מודעת האם להיענות לצורך או הרצון שלי או שלא.כל זאת מתוך בחירה וללא תלות בעשיה שלי.במידה ויבחרו להיענות - איזה כיף. קיבלתי מה שרציתי ללא מאמץ ובאותנטיות שלהם. במידה ולא -איזה כיף. הייתי אותנטי, נתתי לרצון שלי קול ואיפשרתי לבן או בת הזוג לדעת מה אני רוצה ללא מאמץ או "בזבזנו" אנרגיה בעשיה שלא רציתי בה, רק כדי שהצד השני יעשה דבר שהוא או היא לא רוצים לעשות מלכתחילה.אז בפעם הבאה שאתם עושים משהו עבור בן או בת הזוג, אולי כדאי לכם לבחון עם עצמכם אם אתם עושים זאת מתוך רצון פנימי לעשות משהו למענם או אולי רק כדי שהם יעשו משהו למענכם.

ואם אתם רוצים ללמוד עוד איך להקשיב טוב יותר לעצמכם ואיך ליצור חיבור ממקום אחר עם בן או בת הזוג שלכם. ללמוד את סודות החיבור מתוך תשוקה, עונג ואהבה, הגיע הזמן שנדבר.

רישמו כאן תגובה, או שילחו לי הודעה בפרטי

אשמח לענות על כל שאלה