המירוץ לשפיכה.בזמן האחרון יותר ויותר נשים פונות אליואל שכמוני, עם הרצון ללמוד שפיכה נשית.מהצד השני יותר ויותר גברים מחפשים אתהדרך והטכניקה לעכב את השפיכה.מדהים לראות איך הפכה השפיכה למשהוכל כך מהותי וחשוב במיניות שלנו.ולא רק שזו הפכה להיות כה מהותית,אלא כל צד מנסה להיות דומה יותר לצד האחר.הגברים מנסים להיות מולטי אורגזמים ולשמראת האנרגיה המינית לאורך זמן ולהפוך אתהמיניות לריקוד של עונג כמו בטבע הנקבי, ואילו הנשים רוצות להגיע לשפיכה ולשפוך את האנרגיה החוצה ובכך להתרוקן ממנה הופכות את השפיכה למטרה, כמו בטבע הזכרי.האמת היא שהמירוץ אחר שתי המטרות הללו,יוצר בדיוק את ההיפך.גם השפיכה הנשית וגם היכולת להשפיע עלזמן השפיכה הגברית, דורשות, לרוב, שני מפתחות שכאשר אנחנו נמצאים במירוץ אחר המטרה, הם נוכחים פחות.המפתח הראשון הוא להרפות מהשיפוט ומהרצון.ככל שאנחנו חופשיים יותר כך הגוף נע יותר,והאנרגיה זורמת ומתפזרת יותר בקלות בגוף,אצל הגבר. ואילו אצל האישה, היעדר השיפוט מאפשר את ההרפיה ומשחרר את המיינד מהחשש שקיים בשפיכה, שפעמים רבותמונע את הזרימה הטבעית שלה.המפתח השני הוא הקשבה לגוף.גם כאן כאשר אנחנו במירוץ להשיג דבר מה,אנחנו עסוקים יותר במיינד ופחות קשוביםלתחושה ולתנועה בגוף.כאשר אנחנו קשובים לגוף, הגבר יכול לזהות את "נקודת האל חזור", להאט ולהוריד אתחום הגוף.האישה לעומתו, יכולה להרגיש את נקודותהלחיצה שמעוררות את השפיכה, את הלחץשל הנוזל ואת השרירים המכווצים שתוכל להרפות.ומעבר לכל אלו, כשאנחנו במירוץ, אנחנומפסידים את החלק הכי חשוב.את ההנאה שבדרך.כן, נשים רבות לא שפכו מעולם ויכולותלחות שפיכה נשית, וגברים אכן יכולים לעכב שפיכה ולהפריד שפיכה ואורגזמה.אבל האם אנחנו רוצים לוותר על ההנאה והעונג רק בשביל להגיע למטרה.אז מה עושים?פשוט מרפים ומקשיבים לגוףובלי צורך להגיע לשום מקוםלומדים מה עובד עבורנו.
