במשך שנים הסתובבתי בעולם עם תחושה שאני לא באמת קיים. שלא רואים אותי. שאני שקוף.
והילד שבתוכי לקח מזה מסקנה מאוד ברורה
אני לא מספיק, לא מספיק טוב, לא מספיק חזק... אולי אפילו טיפש.
והסיפור הזה התחיל לנהל לי את החיים.
אז ניסיתי להוכיח -
להוכיח שאני יכול. להראות לעצמי ולסביבה שאני מוצלח, שאני שווה משהו.
כילד אני זוכר את עצמי נלחם.
נלחמתי על המקום שלי מול ההורים עם אחי ואחותי.
נלחמתי עם המטפלות וגורמי הסמכות בקיבוץ להראות שאני מחליט עלי.
בבית הספר נאבקתי מול המורים ולא הסכמתי שיקבעו לי עובדות. וגם בעבודה מול מנהלים שלי ולא הסכמתי לקבל מרות.
כל הזמן הייתי עסוק בלגרום לעולם לראות אותי.
גם בבית. במשפחה שבניתי לי לעצמי, היה לי חשוב שיראו אותי. שיכבדו את הדעה שלי והרצון שלי.
כעובד אני זוכר שתמיד הייתי במירוץ אחרי קידום וטייטלים.
אז עבדתי קשה, דחפתי קדימה, רציתי עוד תפקיד, עוד הישג, עוד טייטל.
אבל כמעט אף פעם לא עצרתי לשאול:
האם בכלל טוב לי? האם אני נהנה? האם אני חי?
הייתי עסוק בלהיראות מבחוץ.
היום אני מבין שלא באמת חיפשתי הצלחה.
חיפשתי אישור לזה שאני קיים.
והמחיר?
המאמץ האדיר שהשקעתי בעולם בחוץ יצא בבית.
בזוגיות, מול הבנות.
הזוגיות היתה המקום הבטוח, שם נתתי לכל הפחדים והתסכול לצאת.
באותם מקומות שאנחנו מרגישים בטוחים גם יוצאים הכי הרבה הפחדים והכאבים שאנחנו סוחבים.
ופתאום כל דבר קטן מרגיש אישי.
אם לא רואים אותנו- זה מפעיל את הילד ההוא.
אם לא בוחרים בנו- זה מפעיל את הילד ההוא.
אם אין תשוקה, קרבה או התלהבות- אנחנו מרגישים שוב לא מספיק.
ואז אנחנו מתחילים להילחם על אהבה, על יחס, על מקום.
השינוי הגדול שלי התחיל בסדנת מודעות שעברתי.
ופתאום… לראשונה בחיים שלי- ראיתי אותי באמת.
לא את התפקידים. לא את ההצלחות. לא את מה שהוכחתי לעולם.
אותי!!! בלי המסכה.
פתאום גיליתי את הניצוץ הזה שקיים בי.
גיליתי שאני קיים ולא רק קיים... גיליתי שאני שווה.
ההבנה הזאת שינתה לי את החיים.
הסדנה הזו פתחה לי צוהר למשהו שהיה חסר לי תמיד- החופש להיות אני.
לא האני שחשבתי שרוצים שאני אהיה, או האני שצריך להיות כי ככה למדתי שאמור, אלא פשוט אני.
למדתי שכשאנחנו מפסיקים להילחם כדי להיות ראויים- אנחנו מתחילים להיות חופשיים.
ופתאום הדרך נפתחת.
הזוגיות משתנה. החיבור משתנה. התשוקה חוזרת לזוגיות ופתאום אפשר לנשום.
גיליתי שכאנחנו כבר לא פועלים רק מתוך פחד לא להיעלם - מופיעה נוכחות. מופיע אמת שקיימת שם עמוק מאחורי כל מה שאנחנו חושבים על עצמנו.
ואולי זה הדבר הכי חשוב שלמדתי:
הסיפור שלנו לא חייב להישאר הסיפור שלנו לנצח.
כולנו יכולים לשנות את הסיפור. וכשמשנים את הסיפור - נפתחות אפשרויות חדשות, נפתחת אהבה חדשה, מתגלות התשוקות החבויות שלנו ובתוכן נפתחת דרך חדשה לחיות באמת.
אז מה הסיפור שמוביל אתכם בחיים?
