כשהם נפגשו היא מאוד נמשכה אליו.
הוא היה גבוה ורחב. היה בו סנטר חזק שהשרה ביטחון, וגם האהבה שלו אליה גרמה לה להרגיש בטוחה ונינוחה לידו.
עם השנים, וככל שחיי היומיום נכנסו למערכת היחסים, עלתה בו יותר ויותר שיפוטיות כלפיה.
חוסר הביטחון שלו יצר אצלו צורך להוכיח שהוא שווה, והדרך שהוא בחר בה הייתה להקטין אותה. להעיר על האימהות שלה, על הדרך שבה היא דואגת לבית ואפילו על יכולות הבישול שלה.
והיא האמינה...
משהו שהיא הביאה מהבית, מהקשר שלה עם ההורים, התחבר לאמירות שלו. לאט לאט תחושת ה"אני לא שווה" ו"האני לא מספיק טובה" הלכה והתעצמה.
היא איבדה את הרצון כמעט להכול. לעבודה, לאימהות, לחברים וכמובן גם לזוגיות.
"איבדתי את הרצון לחיות", היא סיפרה לי באחת הפעמים.
לא משנה כמה הוא השקיע בנראות שלו. לא משנה כמה מתנות קנה. לא משנה כמה פעמים ביקש סליחה. משהו בתוכה כבר נשבר.
וכשזה נשבר, האמונה והתשוקה נשברו איתו.
מכאן הדרך לחפש בחוץ משהו אחר הייתה קצרה. ועוד מספר שנים, עד שבנתה מספיק חוסן פנימי ואומץ, גם הזוגיות – למרות הילדים, הזיכרונות והרכוש המשותף – הגיעה לסיומה.
וזה הסיפור שרבים מפספסים.
זה לא אובדן המשיכה שיצר את השבר, אלא משהו אחר - התשוקה, היא זו שנעלמה.
וכשהיא נעלמה, גם היכולת להימשך אליו אבדה.
כי תשוקה ומשיכה הן לא אותו הדבר.
רבים משתמשים בשתי המילים כאילו הן מתארות את אותו הדבר, אבל הן שונות לחלוטין.
משיכה היא מה שקורה אל מול מישהו. אני רואה אותך, שומע אותך, פוגש את הנוכחות שלך – ומשהו בי נמשך.
זה יכול להיות למראה שלך, לחיוך, לאנרגיה, לביטחון או לחוכמה שלך.
המשיכה מתחילה מבחוץ.
תשוקה, לעומת זאת, מתחילה מבפנים. היא כוח החיים שרוצה לנוע דרכי.
הרצון להרגיש, לחוות, ליצור, לחלום, להעז, לאהוב ולחיות.
אפשר להיות מלאי תשוקה גם כשאנחנו לבד, כי תשוקה היא לא משהו שמישהו אחר נותן לנו.
היא מצב פנימי.
וכאן נמצא ההבדל החשוב בזוגיות.
משיכה זוגית היא כמה אני נמשך לבן או בת הזוג שלי.
תשוקה זוגית היא כמה אני חי, פתוח ומחובר לעצמי בתוך הזוגיות.
הרבה אנשים מנסים להחזיר את המשיכה - יורדים במשקל, קונים בגדים חדשים, לומדים טכניקות במיטה ומחפשים איך להצית מחדש את הניצוץ.
אבל פעמים רבות הבעיה היא בכלל לא במשיכה אלא בתשוקה.
החיבור נעלם לא כי אצלו או אצלה משהו השתנה, אלא כי אנחנו, עם השנים הפסקנו לחלום. הפסקנו לשחק. הפסקנו להתרגש. הפסקנו להיות סקרנים. הפסקנו להיות אנחנו.
אולי אנחנו מנהלי בית מצטיינים, הורים מסורים ועובדים חרוצים, אבל שכחנו להיות אנשים חיים.
וכשאדם מאבד את התשוקה שלו לחיים, קשה לו מאוד להרגיש תשוקה גם כלפי בן או בת הזוג שלו. אי אפשר לתת לאחר את מה שכבר לא זורם בתוכנו.
לכן כשמגיע אלי זוג ואומר לי: "אנחנו רוצים להחזיר את התשוקה לזוגיות", אני כמעט תמיד מתחיל בשאלה אחרת:
איפה התשוקה של כל אחד מכם בחיים?
כי תשוקה זוגית לא נוצרת רק בין שני אנשים.
היא נוצרת כששני אנשים חיים, סקרנים, נושמים, מרגישים ומחוברים לעצמם – נפגשים.
וכשזה קורה, המשיכה כבר לא צריכה לעבוד כל כך קשה.
היא פשוט מופיעה מעצמה. 
אז איפה נמצאת התשוקה שלכם בחיים?
