ממש בא לי.. ונראה שלה לא בא עליי

רק מי שנמצא או נמצאת במקום הזה, יכול להבין את התסכול הנוראי שחווים בו שני הצדדים. הצד האחד, "הרוצה", חווה לרוב דחיה, ירידת ערך ופעמים רבות עלבון כבד. ואילו הצד השני, "הנישמר", חווה תחושה של שאיבת אנרגיה, מתח וצורך להיות במיגננה וחוסר קבלה שלו ושל צרכיו.

את המשפט הזה שמעתי לא פעם מחברים.

משפט כזה שמסתובב לו בראש ולא מרפה. אבל לא רק גברים אומרים או מרגישים ככה.

האמת שאת המשפט הזה, או אמירות דומות,אני שומע באופן די תדיר מגברים ונשים שמתיעצים או מגיעים אלי. התחושה שהאחד ממש רוצה והשני לא, מלווה לא מעט זוגות.חוסר הסנכרון הזה יכול להיות תקופתי ולפעמים הוא חוסר סנכרון שנמשך שנים.

רק מי שנמצא או נמצאת במקום הזה, יכול להבין את התסכול הנוראי שחווים בו שני הצדדים. הצד האחד, “הרוצה”, חווה לרוב דחיה, ירידת ערך ופעמים רבות עלבון כבד. ואילו הצד השני, “הנישמר”, חווה תחושה של שאיבת אנרגיה, מתח וצורך להיות במיגננה וחוסר קבלה שלו ושל צרכיו.

בשורה התחתונה,חוסר איזון וסינכרון מיני יוצר ריחוק עצום בין בני הזוג, כעסים, מעל ומתחת לפני השטח, וירידה של הערך העצמי אצל שני בני הזוג.חוסר סיפוק מיני בתוך הזוגיות יכולה להוביל לחיפוש מחוץ למערכת, גם ללא הסכמה וידיעה של בן/בת הזוג ולניסיונות כפיה בדרכים שונות כגון מניפולציות רגשיות, אלימות מילולית, פיזית או אחרת כלפי בני הזוג או הילדים.גם תחושת המיגננה האין סופית וחוסר קבלת הרצון או חוסר הרצון המיני יכולה ליצור אתגרים רבים בזוגיות. הימנעות ממפגש על ידי התרחקות פיזית בדרכים שונות, הוצאת קוצים ויצירת חומה בצורת צעקות, הקטנת האחר וציניות. שני השבילים האלו, כאשר אנחנו פוסעים בהם לאורך זמן, יובילו לאחת משתי אפשרויות -פירוק החבילה או חיים של תסכול ואומללות.האם זה ניתן לשינוי, ואם כן, איך משנים?

ראשית, חשוב לי להגיד שלא תמיד אפשר לשנות את המצב. לפעמים כמות החוויות והמשקעים השליליים כבר כל כך רבים וכנראה שאיחרנו את הרכבת. אבל אם קראתם עד כאן ויש בכם עדיין רצון לשנות, אז כנראה שיש עוד סיכוי.איך עושים זאת? קודם כל בקבלת המצב וההבנה שלשנינו יש צרכים ורצונות שונים. קבלת המצב לא אומרת שעלינו לאהוב אותו אולהסכים איתו, אלא פשוט לראות שככה זה כרגע. השלב השני, הוא לראות את האחר.

שוב אינני מדבר על להסכים איתו ועם הרצון או הדרך שלו. הכוונה היא להתבונן רגע מהעיניים שלו או שלה.להבין איך זה להיות במקום בו לא רוצים אותי לאורך זמן או שכל הזמן רוצים וצריכים ממני משהו. אחרי שראינו את האחר הגיע הזמן לעשות הפרדה. לא הפרדה פיזית, אלא להפריד את הצורך ממני.כלומר האחר מונע מתוך דבר מה שבו ללא קשר אלי. זה יכול להיות הצורך באהבה והכרה, או הצורך בביטחון וחופש. בכל מקרה, אני רק שיקוף של אלו עבורו.

כאשר אני מבין שזה לא אני אלא הוא. אני יכול להביא לשם חמלה.

מהנקודה הזו. הנקודה בה אנחנו מקבלים את המצב,רואים את האחר שאיתנו במסע ויש בנו חמלה, ניתן להתחיל לעבוד על בניית מערכת חדשה ומיטיבה.

אשמח לשמוע מכם, בתגובה, אם אתם מכירים,או הכרתם, את המקומות האלו בזוגיות שלכם.וגם אם פתרתם אותם ואיך? אם אתם רוצים לדעת עוד ולראות איך מגיעים לשםאו איך תוכלו להמשיך הלאה?

רשמו כאן, פנו אלי בפרטי

סגור לתגובות.

אשמח לשמוע אותך

השאירו כאן את הפרטים ונחזור אליכם!

אשמח לענות על כל שאלה