הם הגיעו אלי לקליניקה, כי אחרי הרבה שנים ביחד, הם הרגישו שמשהו הפך להיות סטנדרטי וטכני.
יש אהבה ויש מיניות אבל זה קורה בדרך הקבועה, ודורש עבודת תיאום כדי שזה יגיע, כמעט כמו משימה שיש להשלים ביומן.
הקשבתי להם ובחרתי, בתור התחלה, לתת להם להתנסות במשהו חדש - לגרות את החושים באופנים שונים ומפתיעים.
הם ישבו אחד מול השניה ונתנו לאחר לטעום, להריח, לשמוע ולגעת כשהוא מכוסה עיניים.
אבל רגע לפני שנתנו, הם בדקו. "הוא יאהב או לא?", "זה ריח חזק מידי", "הצליל פחות נעים", "אוו... זה טעים".
ורק אחרי שבדקו, החליטו אם לתת לשני לחוות את הטעם או הריח או להחזיר למגש.
"מדהים" אמרתי להם בסיום, "כמה שלשניכם היה חשוב לבחון ולבדוק שיהיה טוב ונעים לאחר, רגע לפני שאתם מגישים לו".
הם חייכו...
"אבל אליה וקוץ בה" הוספתי. "אם תיתנו רק את מה שאתם יודעים שטוב ונעים, איך תגלו דברים חדשים שאולי היום, אחרי כל כך הרבה שנים, עושים לכם גם טוב ונעים?".
לפעמים אנחנו כל כך עסוקים בלישמור אחד על השניה, כדי לא לפגוע וכדי לא להיפגע, עד כדי כך, שמרוב שמירה אנחנו מוותרים על האפשרות לגלות דברים חדשים על עצמנו ולתת לאחר לגלות על עצמו.
תארו לעצמכם שבתור הורים היינו לוקחים את הילד שלנו רק על הידיים, ומאכילים אותו את הכל בכפית. איך הוא היה לומד ללכת? איך היה לומד לאכול לבד?
כן, אומנם בדרך הוא יפול ואולי יקבל מכה, ובארוחות הראשונות בטוח שהכיסא יאכל יותר ממנו, אבל אם הוא לא יעבור את השלבים האלו, איך הוא יצמח ויגדל.
כך גם בזוגיות, אם לא ניתן לעצמנו לגלות דברים לבד וביחד - לטעום ולטעות, נישאר, ככל הנראה במקום הבטוח, אבל נאבד את השלבים הבאים של הצמיחה הזוגית.
אז איזה טעמים חדשים, טעמתם לאחרונה בזוגיות שלכם?
