יחסי מין לא עושים בהסכמה...

לעיתים, במערכות יחסים, ולא משנה אם הן ותיקות או כאלו שנוצרו רק לפני רגע, לא קיים חיבור מיני הולם. לעיתים אחד (שוב, הגבר או האישה) חושק, אוהב, רוצה, כמהה ואילו הרצון של הצד השני לא בא מאותו מקום, אלא נובע ממניעים אחרים.

הכל עניין של יחסי גומלין. או שלא...

כל שאני "משקיע" יותר בבן/בת הזוג, אני חש שיש בי רצון ליותר תשומת לב, אהבה, הערכה או להשקעה בחזרה מצידו או מצידה.ואז את מכינה אוכל ומצפה שהוא יהיה רגוע, או שאתה מביא פרחים ומצפה שיבוא לה...

הפחד הזה..

אולי היא רוצה לחוות עוד, לחיות, להיות בחופש אבל גם רוצה אותך. אותך בטוח ובוטח, אותך חזק ויציב מלא הכלה וגמישות. אותך שיודע שאתה שווה.שמבין שאותך היא רוצה.

ממש בא לי.. ונראה שלה לא בא עליי

רק מי שנמצא או נמצאת במקום הזה, יכול להבין את התסכול הנוראי שחווים בו שני הצדדים. הצד האחד, "הרוצה", חווה לרוב דחיה, ירידת ערך ופעמים רבות עלבון כבד. ואילו הצד השני, "הנישמר", חווה תחושה של שאיבת אנרגיה, מתח וצורך להיות במיגננה וחוסר קבלה שלו ושל צרכיו.

על סליחה וצדק

אנחנו כל כך חוששים המילה סליחה וממה שהמילה הזו אומרת ומשליכה עלינו שלרגע אנחנו שוכחים לראות את הצד השני והכאב שבו. כאב שאולי כמו שנהוג לומר היה בחירה שלהם, אבל גם לי היה חלק בו, גם אם לא במכוון או במודע.

שלום לתמימות?

מיניות מודעת היא קודם כל לומר "כן" להכל, גם לחשש, ולחוסר הרצון לקחת חלק וחגבולות שלנו.