לכולנו יש סיפור שאנחנו מספרים לעצמנו כבר שנים.
סיפור על מי אנחנו, מה אנחנו שווים, ומה אפשרי עבורנו.

רוב הזמן, אנחנו אפילו לא מודעים אליו —
אבל הוא זה שמנהל את הבחירות שלנו, את מערכות היחסים שלנו,
ואת התוצאות שאנחנו יוצרים בחיים.

במפגש אישי, כנה ונוגע, אני משתף את הסיפור שלי:
ילד שנולד להורים ניצולי שואה, גדל בקיבוץ,
והגיע ללמוד בבית ספר מיוחד בגלל תפיסה עצמית נמוכה.

שנים חייתי מתוך ההגדרה הזו —
עד שבגיל 40 גיליתי שאובחנתי כבר בכיתה א’ כמחונן.

הפער הזה בין מי שחשבתי שאני — לבין מי שהייתי בפועל,
פתח עבורי הבנה עמוקה:
כמה הסיפור שאנחנו מחזיקים על עצמנו
יכול לצמצם אותנו… או לשחרר אותנו.

לצד הסיפור האישי, המפגש נוגע גם ברגעים עמוקים של החיים —
דרך ההתמודדות של אבי ואחותי עם מחלת הסרטן,
והדרך שבה קבלה של המציאות אפשרה להם להיפרד מהחיים
בפחות פחד — ועם יותר שקט.